<h1>תקון סופרים לרשב"ש — השער השני</h1>
<h2>דף קעה:</h2>
ואסור להלוות מעותיו אלא בעדים או בשטר. דאמרינן בסוף פרק איזהו נשך [ב"מ ע"ה ע"ב] אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול רבי שמעון בן לקיש אומר גורם קללה לעצמו שנאמר תאלמנה שפתי שקר אמרו ליה רבנן לרב אשי קא מקיים רבינא כל מילי דאמור רבנן יומא חד שלח ליה בהדי פניא דמעלי שבתא לישדר לי מר עשרה זוזי דאתרמי לי קטינא דארעא למזבן שלח ליה ליתו סהדי וליכתוב כיתבא שלח ליה ואפילו אנא נמי שלח ליה כל שכן דמר טריד בגרסיה ומשתלי וגורם קללה לעצמו [בגמ' לעצמי]. ופירש רש"י ז"ל שמתוך שמלוהו שלא בעדים שם אל לבו לכפור בו ועובר משום לפני עור לא תתן מכשול. ומכאן כתב הרמב"ם ז"ל בפרק (ד') [ב'] מהלכות מלוה ולוה [ה"ז] אסור לאדם להלוות מעותיו בלא עדים אפילו לתלמיד חכם אלא אם כן הלוהו על המשכון והמלוה בשטר משובח [ביותר]. וכל המלוה בלא עדים עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול וגורם (רעה) [קללה] לעצמו ע"כ. ונראה לי לעניות דעתי דהני עדים בקנין דאי בלא קנין יכול לומר פרעתי דהמלוה חברו בעדים אין צריך לפרעו בעדים כדאיתא בפרק כל הנשבעין [שבועות מ"א ע"ב], אבל אם יש עדים בקנין לא יכול למימר פרעתי כמו שכתבו המפרשים ז"ל בפרק קמא דגטין [י"ד ע"א] ובפרק ב' דכתובות [כ' ע"א] ובפרק גט פשוט [ב"ב קע"ב ע"א]. וגם שיכתוב לו בכתב ידו בלא עדים לא יספיק דכתב ידו ואין בו עדים יכול לומר פרעתי, כמו שכתבו הגאונים ז"ל והמפרשים ז"ל בפרק גט פשוט. וכן היא דעת הריא"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל [מלו"ל פי"א ה"ג] והרא"ש ז"ל. ואף על פי שהרז"ה ז"ל והרשב"א ז"ל [ב"ב קע"ו ע"א] דעתם דאינו נאמן, כתב אדוני אבי הרב נר"ו בתשובותיו [תשב"ץ ח"א סימן ל"ב] שאין להניח דברי הגאונים וכל הגדולים ז"ל ולסמוך על הרז"ה ז"ל והרשב"א ז"ל וכל שכן באפוקי ממונא. ולעניות דעתי יש לי ראיה לדברי הגאונים ז"ל מדאמר ליה רבינא לרב אשי נייתו סהדי ונכתוב כתבה ולא הספיק לו שיכתוב בכתב ידו. ומיהו בספר החשן בסימן (ס"ט) [ע'] כתב דבעדים בלא קנין יכול להלוות, אם כן הוא הדין בכתב ידו שאין עליו עדים, אלא שיש לומר שבעדים עדיף דכתב ידו דילמא לא ימצא עדים לקיימו ובעדים בלא קנין מהני שאם המלוה לזמן אינו נאמן לומר פרעתי בתוך הזמן וגובה אפילו מן היתומים כדאיתא בפרק קמא דבתרא [ה' ע"ב], ומהני נמי שאם אמר לא לויתי ויבואו העדים ויעידו שלוה בפניהם שוב אינו נאמן לומר פרעתי כדאיתא בפרק קמא דבתרא [ו' ע"א] ובפרק כל הנשבעין [שבועות מ"א ע"ב]. וכתב ידו אם נתקיים דינו כדיני מלוה בעדים בלא שטר, וכן מתברר בפרק גט פשוט [ב"ב קע"ה ע"ב] ובפרק ב' דכתובות [כ"א ע"א]. ומכלל הצועקים ואינם נענין הוא המלוה מעותיו בלא עדים כדאיתא בפרק נשך [ב"מ ע"ה ע"ב].
